תפריט נגישות

Gong Li

גונג לי

Gong Li

גונג לי היא שחקנית סינית שנולדה ב-1965. היא מגלמת בדמותה את האישה הסינית המודרנית, הקרייריסטית והחזקה. היא הייתה האישה הסינית הראשונה שהופיעה על השער של טיים מגזין. 

גונג לי היא הדוברת של לוריאל פריז אסיה משנת 1996.

קריירה קולנועית רבת-רושם - גונג לי החלה את הקריירה שלה בעודה סטודנטית באקדמיה המרכזית לדרמה בבייג'ין, אותה היא סיימה ב-1989 כאשר נבחרה לתפקיד הנשי הראשי בסרט "שדות החיטה האדומים". הסרט המרהיב הזה קטף את פרס דוב הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין וזיכה את גונג לי בהכרה בינלאומית מיידית. לאחר מכן היא שיחקה תפקידים שונים ומגוונים: מאיכרה פשוטה, דרך זונת צמרת המאמינה ברוחניות, אישה כנועה ועד לזמרת באולם ריקודים. בין הסרטים בהם כיכבה ניתן למצוא את סרטו של ז'אנג יימו "לחיות", "סיפורה של קיו ז'ו" (על משחקה בסרט הזה היא זכתה ב-1992 בגביע וולפי, פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים בונציה) וב"שלום לפילגש" של צ'אן קאיגה, עליו היא זכתה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 1993. אח"כ גונג כיכבה בסרטים רבים מאד, בהם "כנופיות שנחאי" (1995) של ז'אנג יימו, "הקיסר והרוצח" (1999) של צ'אן קאיגה, "לשבור את השתיקה" (עבורו קטפה את פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במונטריאול), דרמת המדע הבדיוני הרומנטית "2046" של וונג קאר-וואי, ו"מה נשים רוצות" (2011) של צ'ן דאמינג.
היא מפורסמת גם בזכות תפקידיה בסרטים בינלאומיים כמו "זכרונותיה של גיישה" (2005) של ארתור גולדן, "חניבעל: מקור הרוע" (2007) של פיטר וובר, ובסרט הפעולה-דרמה של מייקל הפסטורם "שנגחאי" (2010) לצידו של ג'ון קיוזאק. 

הרומן הארוך של גונג לי עם פסטיבל הקולנוע בקאן - ב-1997, גונג הייתה חברה בפאנל השופטים של פסטיבל הקולנוע בקאן ובשנת 2000 היא ישבה בראש פאנל השופטים בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בברלין. מאז, היא מאירה את השטיח האדום עם יופיה ומכבדת בנוכחותה את הפסטיבל כמעט כל שנה.